ההזדמנות שמציע המשבר הכלכלי במצרים

כלכלת מצרים נמצאת במשבר עמוק המאיים על יציבות משטרו של א-סיסי ועל האינטרסים של מדינות רבות. לישראל זו ההזדמנות ליישוב אוכלוסיית עזה בערי מצרים ולפתרון ארוך טווח של בעיית הטרור בדרום במחיר מציאה. הדירות כבר מוכנות

בימים אלה ישראל יוזמת פינוי של אוכלוסיית עזה מצפון הרצועה כחלק מתוכנית לחיסול שלטון חמאס בעזה. ישנה היתכנות מסוימת שדחיקת האוכלוסייה דרומה תוביל למעבר של חלקה אל שטח מצרים, אך נכון לעכשיו, הממשל המצרי מסרב לפתוח את מעבר רפיח בפני תושבי עזה. כדי להפוך את ההיתכנות הזו לריאלית דרוש שילוב של נחישות ישראלית ולחץ בינלאומי על השלטונות המצריים, אך ישנה גם מפת אינטרסים כלכליים וגיאופוליטיים שיכולים לשחק לידיה של ישראל. במאמר זה אציג מתווה לתוכנית הנשענת על עוצמתה הכלכלית של ישראל ועל מצבה הרעוע של הכלכלה המצרית, ואשר עשויה לחזק את הסיכויים להעברת האוכלוסייה העזתית אל שטח מצרים.

בשנת 2017 דווח כי במצרים קיימות כ-10 מיליון יחידות דיור פנויות – כחצי מהן בתהליכי בנייה, וכחצי מהן כבר עומדות על תילן.[1] למשל, בשתיים מערי הלווין הגדולות ביותר של קהיר, ששמותיהן "6 באוקטובר" ו-"10 ברמדאן", יש כמות אדירה של דירות ריקות ושטחי בנייה המספיקים לשיכון של כ-6 מיליון תושבים. רוב האוכלוסייה המקומית לא מסוגלת לקנות את הדירות הללו למרות מחירן הנמוך, העומד על כ-19 אלף דולר בממוצע. בהתחשב בגודל האוכלוסייה המתגוררת ברצועת עזה – בין כ-1.4 ל-2.2 מיליון בני אדם, עם ממוצע של 5 נפשות למשפחה – ניתן להעריך כי הסכום הכולל הדרוש לרכישת דירות לעזתים יעמוד על בין כ-5 ל-8 מיליארד דולר. סכום זה מהווה בין אחוז לאחוז וחצי מהתמ"ג של מדינת ישראל, ויוכל להגיע מכיסה גם ללא סיוע בינלאומי כלשהו.

זריקת תמריץ מסדר גודל זה לכלכלה המצרית תספק תועלת אדירה למשטרו של א-סיסי, מסיבות שיפורטו בפסקאות הבאות. בעבור הכלכלה הישראלית, לעומת זאת, מדובר בסכום נסבל. אם הם יעזרו להמתיק את הגלולה למצרים ויסייעו בפתרון הסוגיה של רצועת עזה, ניתן גם להכפיל, לשלש ואף לרבע אותם. בהקשר זה, רצוי לזכור שמדינת ישראל הוציאה בתוך פחות משנה כ-200 מיליארד שקלים על טיפול במגפת הקורונה. אין סיבה להניח שלא נוכל לעמוד בתשלום מיידי של כמה מיליארדי שקלים – ואף יותר מכך – בעבור "קניית" רצועת עזה. זוהי השקעה כדאית במיוחד בעבור מדינת ישראל. תנאי הקרקע בעזה, הדומים לאזור גוש דן, יאפשרו בעתיד מגורים ברמה גבוהה לישראלים רבים, ולמעשה ירחיבו את גוש דן עד לגבול מצרים. שינוי כזה גם ייתן תנופה אדירה להתיישבות בנגב.

ב-16 בדצמבר 2022 קרן המטבע העולמית אישרה הלוואת חילוץ של 3 מיליארד דולר למצרים, שהייתה בעיצומו של משבר כלכלי חריף (בינואר 2023 שיעור האינפלציה השנתי במצרים עמד על כ-26 אחוז. מאז הוא טיפס לכ-40 אחוז)[2] – אך התנתה את ההלוואה ברפורמות עמוקות בכלכלה המצרית. בין השאר המליצה קרן המטבע על מעבר לשער חליפין גמיש, מהלך שצפוי להועיל לטווח הארוך, אך לפני כן עלול להעמיק את האינפלציה ולהעלות את יוקר המחיה. מאז חודש מרץ 2022 הלירה המצרית כבר איבדה כמחצית מערכה, כאשר שער הדולר הרשמי עלה מ-15.7 ל-30.9 לירות לדולר. פיחות זה בערך המטבע פגע בכלכלה המצרית וניפח את עלויות ייבוא האוכל למדינה. גם המגזר הפרטי במצרים מדשדש, ותפוקותיו נמצאות בירידה מתמדת מזה חודשים רבים.[3] ההלוואה גם מותנית בהפסקת זכויות היתר הניתנות לחברות שבבעלות הצבא – סעיף נוסף שעלול לסכן את משטר א-סיסי. לאור נתונים אלו, המלצות קרן המטבע נתקלות בהתנגדות עזה ויישומן נראה בלתי סביר, מה שמקטין את הסיכויים לקבלת הלוואת החילוץ.

גירעונה של מצרים עומד על 6% מהתמ"ג לשנת הכספים 2022–2023. יחס החוב-תוצר שלה הוערך בשנים אלו ב-95.6%.[4] באוקטובר 2023 סוכנות הדירוג מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של מצרים מ-B3 ל-Caa1, שמשמעותו היא שכל השקעה במדינה טומנת בחובה "סיכון גבוה מאוד". זהו הדירוג הנמוך ביותר שאי פעם ניתן למצרים.

מפת האינטרסים

החוב הרביעי בגודלו של ממשלת מצרים, אשר עמד ביוני 2023 על 7.8 מיליארד דולר, הוא לסין. אחד ממיזמי הבנייה השאפתניים במצרים הוא מיזם "בירת מצרים החדשה", שבמסגרתו תוקם ממזרח לקהיר עיר חדשה שתאכלס, בין השאר, את כל משרדי הממשלה העתידיים. רוב המימון למיזם מגיע מהלוואות ואגרות סיניות המוערכות ב-4 מיליארד דולר וכרוכות בתשלומי החזר אדירים שמצרים מתקשה לעמוד בהם – דבר שגרם לסין להתחיל להפגין זהירות בכל הנוגע להשקעות במצרים. אך גם אם סין תחליט לצמצם את השקעותיה במצרים, היא עדיין מעוניינת בהשלמתם המוצלחת של המיזמים היקרים, שיתרמו ליציבות המשטר. סין ממוקדת כעת ביחסיה עם מדינות המפרץ, החוששות מתרחיש שבו משטר א-סיסי יקרוס ויפנה את מקומו למשטר עוין בסגנון האחים המוסלמים. תרחיש שבו מצרים תימצא בחוב עמוק לסין, שיוביל להשתלטות סינית על נכסים אסטרטגיים במצרים, מהווה גם הוא מקור לדאגה בעבור ארה"ב.

גם בעלות חוב נוספות של מצרים, כגון גרמניה, צרפת וערב הסעודית, עשויות לגלות עניין במענק ישראלי שיסייע להחזיק את הכלכלה המצרית מעל פני המים. מעבר לכך, מדינות אירופה, המתעוררות אט-אט אל הקשיים הכרוכים בקבלה של הגירה מסיבית של מוסלמים לשטחן, עשויות לגלות עניין בהעברת האוכלוסייה העזתית למצרים, תוך הקטנת הסיכון להגירה פלסטינית גדולה לאירופה. גם ערב הסעודית צפויה להרוויח מהמהלך, שכן פינוי רצועת עזה משמעו חיסול בעל ברית משמעותי של איראן ותרומה אדירה ליציבות האזור, ומכאן – מתן אפשרות לקידום שלום עם ישראל ללא הפרעות מצד דעת הקהל המקומית, שעוינותה לישראל מתעוררת מחדש עם כל סבב לחימה.

ועוד זאת – ישנן מדינות באזור הזקוקות לכוח אדם מיומן בבנייה. ערב הסעודית, למשל, בונה מיזמי ענק כמו עיר העתיד נאום. רבים מתושבי עזה, מצידם, יקפצו על ההזדמנות לחיות ולעבוד במדינה עשירה ומתקדמת, הרחק מחיי העוני תחת שלטון חמאס.

לסיום יש לזכור כי כלל אוכלוסיית עזה, כ-2 מיליון תושבים, תהווה פחות מ-2 אחוזים מכלל האוכלוסייה המצרית, שכבר כיום כוללת 9 מיליון פליטים. טיפה בים.

***

אין ספק, מדובר בתוכנית שאפתנית, אך שעת השבר הנוכחית היא גם שעת כושר. עוצמתה הכלכלית של ישראל והמצוקה של הכלכלה המצרית יכולות וצריכות להשתלב במאמץ לקדם את העברת האוכלוסייה העזתית, או חלקים ממנה, אל שטח מצרים.

[1] “Egypt’s Vacant Housing Units 12.8 Million: CAPMAS”, Egyptian Streets, 3 October, 2017.

[2] "מצרים: האינפלציה בשיא של 39.7%, מחירי המזון זינקו ב-70% בשנה", כלכליסט, 10.9.23.

[3] ראו בכתובת https://tradingeconomics.com/egypt/manufacturing-pmi

[4]  https://bit.ly/3QzOMms

photo Copyright: OlyaSolodenko

הפוסט ההזדמנות שמציע המשבר הכלכלי במצרים הופיע ראשון בהשילוח